ADDITIVE MANUFACTURING

מזה מספר שנים מדברים על הדפסה תלת-מימדית כעל הטכנולוגיה שתכבוש בסערה את עולם הייצור. מדוע זה עדיין לא קרה, ואילו אתגרים עומדים בפני ההטמעה ההמונית של הטכנולוגיה בתעשייה?

המונח "ייצור מתווסף" (Additive Manufacturing) הפך למושג חם בעולם ההנדסה והייצור. המשמעות המילונית שלו היא תהליך של ייצור המבוסס על שכבות של חומרי גלם המתווספות זו לזו. בפועל מדובר בהדפסה תלת-מימדית של מוצרים, תחום שמפלס את דרכו לתעשייה במהירות מזה מספר שנים.

היתרון הגדול של ייצור מתווסף נעוץ בהתבססות שלו על תשתית דיגיטלית. תשתית כזו מאפשרת לבצע שינויים ברכיבים שונים של המוצר מבלי לשנות את תהליך הייצור כולו מהיסוד ומבלי להעלות משמעותית את עלויות הייצור, וכך להפוך את אותו תהליך למהיר, יעיל וזול יותר.

למרות המגמה החזויה של מעבר בקנה-מידה תעשייתי לייצור מתווסף, הדבר עדיין לא קרה בשל קשיים בגיוס כוח-אדם מתמחה בהיקף גדול, תלות באספקת חומרי גלם, הצורך באבטחה דיגיטלית של תהליך הייצור ופיקוח חיצוני על התהליך, כמו גם בבקרת איכות הדוקה.

בנוסף, טכנולוגיית הייצור המתווסף משתנה במהירות, ויצרנים חוששים להשקיע בחומרה שתהפוך למיושנת תוך זמן קצר. חלק מיצרני החומרה הנדרשת לייצור מתווסף מודעים לבעיה, ומציעים אפשרות לשדרג חומר שנקנתה.

חברת סימנס מפתחת כעת פתרון מבוסס-ענן עבור ייצור מתווסף, במטרה לעודד את המעבר של חברות לייצור כזה ולהפוך את תהליך המעבר לקל ומהיר יותר. הפתרון נקרא Siemens’ Additive Manufacturin Network והוא מחבר בין הגורמים השונים המעורבים בייצור מתווסף – יצרני החומרה, המהנדסים, יצרני חומרי הגלם ויצרני התוכנה – במטרה לרכז את המידע אודות הדברים להם זקוק כל צוות מהצוותים האחרים, וזאת כדי לאפשר תהליך ייצור מהיר ויעיל. המטרה העתידית של המוצר היא הפיכת התכנון עבור ייצור מתווסף (DfAM), לחלק אינטגרלי של תהליך ההנדסה. 

השבוע התקיים בהרצליה כנס של חברת מפעיל העוסק בהדפסה תלת-מימדית. במהלך הכנס הרצה אמיר חניה, מנהל מחלקת תיב"מ במקיט, אודות החזון של סימנס לגבי ייצור מתווסף.

פרטים נוספים על השילוב בין הדפסה תלת-מימדית לתוכנות התיב"מ של מקיט – בקרוב פה בבלוג!

לפרטים אודות הכנס